גיל ההתבגרות של הקטנטנים מתרחש בדרך כלל  בין גיל שנתיים לגיל שלוש. עקשנותם של הפעוטות בגיל זה מופגנת באופן שגרתי בהווי היומיומי: הילד החליט שהוא רוצה...ואם לא כך, יצרח ויבכה.
אז נכון, הילד שלנו אינו יוצא דופן וזו תופעה המאפיינת את הגיל, אך להתמודדות שלנו עם ההתנהגות ישנן השלכות.
עלינו להיות אסרטיביים ונחושים מול הילד. העקביות בתגובתנו למעשיו היא היחידה היכולה למתן את ההתנהגות.
כאשר ילד נוכח לדעת פעם אחר פעם שצרחות ושכיבה על הרצפה לא יגרמו לו להשיג את מבוקשו, הוא ילמד לבכות בכי האומר: "אני כועס וזאת מחאתי", אך זה לא ילווה בהתפרצות דרמטית.
לעומת זאת, אם במקרה מסויים נתעקש ולא נוותר, אך בפעם אחרי ניכנע לדרישותיו, הרי שכך ניצור בלבול ונגרום לילד להבין ש"כדאי לנסות". אולי הפעם אבא ואמא התרצו.
חשוב שכהורים נדע מה עקרוני ומהותי עבורנו, על מה לא נוותר, ועל מה אנו יכולים להבליג. אין טעם להיכנס לעימות עם הילד על כל דבר.
בנוסף, אם אתם יודעים מראש שאין לכם את הכוחות להתמודד ברגע זה, העלימו עין. אם תעירו תהיו חייבים להיות עקביים ולעמוד על דעתכם, לכן, במצב כזה עדיף שלא להעיר בכלל.
לא פעם ראינו ילדים הנמצאים עם הוריהם בקניות וכאשר ההורים מסרבים לקנות דבר מה, הילד נשכב על הרצפה, בועט ובוכה.
ההורים הנבוכים מתרצים, בשל מבטיהם של העוברים והשבים ונכנעים לילד כדי להשיג "שקט תעשייתי". כמובן, שזהו הפתרון הקל. במצב כזה יש להרים את הילד ולקחתו לרכב.
חינוך הוא דבר שנעשה גם בבית וגם כאשר יש "קהל". המיקום אינו משנה אלא המשמעות.
התקפי זעם באים לידי ביטוי גם כאשר מגיע חבר לביקור, אך הילד אינו מוכן לאפשר לו לשחק במשחקיו.
שני הילדים מתעקשים שלא לוותר, וההורים- מוצאים עצמם נבוכים ומנסים לשכנע את ילדם לשתף.
כמובן שזו הזדמנות טובה ללמד כישורים חברתיים, לאפשר לילד ללמוד נתינה ולהגדיר זאת תחת הכותרת של: "ילד נדיב", "ככה מתנהגים חברים" ו"לזה קוראים שיתוף פעולה".
כדאי להכין את הילד מראש לבואו של החבר ולבדוק איתו עם איזה משחקים הוא היה מוכן לשתף ולתת לחבר לשחק.
משחקים שיעדיף לשמור לעצמו, כדאי שניקח ונאחסן בארון עוד לפני הביקור.
ברגע שמאפשרים לילד את הבחירה והעצמאות הוא מרגיש בוגר ובעל שליטה בנעשה. עמדת "הילד החשוב" שניתנה לו זכות בחירה ודעתו חשובה תכונן בו בטחון עצמי ויכולת לפתח את כישוריו החברתיים.
דרך הקנייה ופיתוח האינטליגנציה הרגשית ניתן להתמודד עם כל קושי בגיל זה בצורה בריאה יותר.
בדוגמא האישית אותה נציג לנו, נקנה להם את יכולת האמפתיה וההבנה לרגשותיהם.