זוגיות טובה, עם תקשורת בריאה נותנת ערך מוסף לתפקידנו כהורים.
כאשר אנו מצליחים להגיע להבנות בדרכי נועם והאווירה בבית היא שלווה, אנו מהווים דוגמא אישית לילדינו. בדרך זו אנו מקנים להם את יסודות התקשורת ברוח האינטליגנציה הרגשית.
טבעי שבכל בית ובכל מערכת יחסים יהיו חיכוכים וחילוקי דעות. השאלה היא כיצד אנו מיישבים אותם.
ילדינו יילמדו את התנהלותנו ע"י צפייה וכך יפתחו כישורים חברתיים ודרכי תקשורת.
אם נבחר לנהל שיחה על הדברים, להתעלם זה מזה או להתעמת לגבי הנושא השנוי במחלוקת,ניווכח שכל אחת מהדרכים תוצג לנו בעימות עם ילדינו. הם יתנהגו עימנו באותה הדרך בה אנו התנהגנו כלפי בן זוגנו.השפעת הקשר הזוגי תתבטא גם ביכולת שלנו לחנך ולהקנות ערכים לאחר שגיבשנו הבנות בינינו כהורים. חינוך לא נעשה באופן אקראי. תגובותינו לילדינו צריכות להיות בנויות על אמונות וערכים אותם בחרנו להקנות. אנו צריכים לקבל החלטה מחושבת מה קריטי בעבורנו ועל מה אנחנו מוכנים להבליג ולוותר.
עקשנותם של הילדים ויכולתם להעמידנו במבחן ולבדוק את גבולותינו הם רבים. אנו כהורים צריכים להיות סמכותיים ולהציב בפניהם גבולות ברורים. עם זאת, חשוב לזכור שלא נכון ולא ניתן להתעקש על הכל. לכן, כהורים, עלינו לבחור בצורה מודעת מהם המקומות בהם אנו יכולים ומוכנים "להעלים עין" ולהימנע מעימות. חשוב שהויתור לא ייעשה מתשישות אלא מתוך בחירה עליה הסכימו יחדיו ההורים.כאשר ההורים אינם פועלים בשיתוף פעולה, החוקים והכללים אינם ברורים. הילדים יודעים שאמא תאשר ואבא יאסור, ולכן יידעו למי כדאי להם לפנות. ילדים לומדים מהר על מי ניתן להפעיל מניפולציות, מי ה"רך" ומי ה"נוקשה".
כהורים, חשוב שהתשובה שניתן על אותו עניין תהיה זהה ועקבית. עמדת ההורים צריכה להיות אחידה כלפי חוץ, גם אם בחדרי חדרים קיימים חילוקי דעות. זאת תפתרו ביניכם, שלא לעיני הילדים.
כאשר הורה מותיר לילד דבר מה ומבקשו לשמור זאת בסוד בפני ההורה האחר הוא זוכה לפחות הערכה מילדיו ומלמדם לשקר, להסתיר את האמת. בדרך זה, כהורה, אתה מאבד את יכולתך לדרוש מהם אמת ואת יכולתם להתמודד עם סירוב. בנוסף, ילדים אינם מרגישים שיש להם אפשרות לסמוך על הורה שאינו יציב וניתן לערער את דעתו.מצב שכיח נוסף הוא הטלת האחריות על ההורה האחר. "תבקשי רשות מאבא". אימרה כזאת היא בעייתית. אבא ואמא הם גוף אחד. כשאבא אומר כן הוא עונה בעבור זוג ההורים. התשובה תהיה בכל מקרה אחת, אותה התשובה. הצגת ה"איש הרע" או "האיש הטוב" היא בעייתית. חשוב להעביר מסר ברור וחד משמעי לילדים בו אתם מבהירים שעמדותיכם לא ישתנו, בין אם ישאלו את אמא ובין אם ישאלו את אבא.
אם קיימת אצלכם התלבטות לגבי התשובה, זה לגיטימי. במצב כזה ונכון לומר שאתם רוצים לחשוב על זה ולהתייעץ עם בן הזוג.
בדרך זו תפגינו עקביות ותלמדו את ילדיכם את חשיבותה של מערכת היחסים הזוגית. כך הם ילמדו את חשיבות האמון, ההתייעצות והפרגון.
יתרון נוסף לכך יתבטא ברצינות בה אתם מתייחסים לבקשתו של הילד. אינכם עונים תשובה ללא שיקול דעת מחושב. הילד יודע, שהתשובה, תהיה אשר תהיה, הינה חד משמעית ומוחלטת. התשובה ניתנה לאחר דיון עם ההורים, בהתייעצות ונעשתה בכובד ראש, לאחר מחשבה, לכן הסיכוי לנסות ולהשפיע כדי לשנותה הוא קטן. טיב הקשר הזוגי והצגתו כלפי חוץ ישפיע הן על חינוך ילדיכם והן על יכולותיו ללמוד ולפתח תקשורת אמיתית, ברוח האינטליגנציה הרגשית, ולפתח את כישוריו הרגשיים והחברתיים.