פרידות הוא נושא מורכב וכואב בעבור כולנו, מבוגרים וילדים כאחד.
ישנן סוגי פרידות רבים בקשר בין הורים וילדים:
פרידה בשל מעבר לגן או למטפלת, פרידה לפני השינה (לכן טקס השינה הוא מאד מהותי), פרידה מהנקה, פרידה מידי יום בלכתנו לעבודה ופרידה לרגל טיול או נסיעה ללא הילדים. פרידות מלוות אותנו בחיי היומיום וחשוב שהילד יתוודע אליהם. עם זאת, חשוב לא פחות לקיים פרידות בצורה נכונה.מהות פרידה עבור ילד הוא מצב של לחץ וחרדה, מצב של חוסר וודאות. בשל כך עלינו להכין את הילד לקראת הפרידה. הכנה רגשית לקראת המצב זמן מה מראש, הסבר מה הולך לקרות ומה המשמעות של הניתוק בזמן זה, מאד חשובים לילד, לפעוט ואף לתינוק.

פרידה מהילדים לאור נסיעה לחו"ל או חופשה עם הבן זוג בלבד היא דבר שמאד חשוב לזוגיות. פעמים רבות, ברגע בו הפכנו להורים הזוגיות מעט נשכחת וסדר העדיפויות משתנה. עם זאת, חשוב שהנסיעה תעשה כאשר ההורים מרגישים שהם מסוגלים להיפרד. אם האם מרגישה שעדיין אינה מסוגלת לעשות צעד כזה, זה מיותר. להתחבא מאחורי סיסמאות של "זה חשוב לצבור כח כהורה" או "לשמר" את הזוגיות" זה לא מספיק. צריך לרצות ולהאמין שזה מתאים לך, טוב לך ונכון לך. כך, גם תוכלו להנות וגם להעביר מסר לילד שאינך נוטש אותו אלא נפרד ממנו למעט זמן ומשאירו בינתיים בידיים אוהבות ונאמנות.
לעומת זאת, אמא שאינה מוכנה לפרידה תרגיש שהיא נוטשת את הילד, ולכן לא תוכל ליהנות. הפחד והקושי בעזיבתה יועברו גם לילד ויקשו עליו. מעבר לתחושות בזמן הפרידה יש להתחשב בגורמים נוספים בשיקולים מתי ואיך לצאת לחופשה. חשוב שהיציאה לחופשה לא תעשה בסמיכות לגמילה מהנקה ובטח לא בעוד התינוק יונק. גמילה מעין זו היא חסרת רגישות ובלתי מתחשבת בצרכי התינוק. גילו של התינוק בהחלט מהווה שיקול מהותי לשלב בו ניתן להיפרד ולצאת בשלווה לחופשה. עדיף שלא לצאת בגיל בו הילד עדיין חווה את "חרדת הנטישה" ואף "חרדה מזרים" יש להימנע מפרידה שכזו בגיל צעיר מידי. התופעה ידועה מגיל 7 חודשים לערך, עד גיל שנה ושלושה חודשים בממוצע. התופעה מתבטאת בחוסר רצון למגע או אפילו לנוכחותו ומבטו של זר. בשל כך פרידה בגיל זה היא קשה יותר ובעייתית יותר ויכולה רק להגדיל את החרדה.
משמעות הפרידה מההורים בעבור כל גיל היא אחרת. לילד בגיל שנה אין הבנה של מימד הזמן ואילו לילד בין ארבע תהיה משמעות לזמן. הוא גם יבין שההורים נוסעים רחוק ולא יהיו נגישים. לעומת זאת, ילד במהלך השנה השנייה לחייו חושש לאבד את אימו. לכן, חשוב להתפייס איתו לאחר כעס , כדי שלא יקשר את העזיבה למשהו שהוא עשה, להתנהגות שלו. שזה לא יתפרש כעונש. אני מאמינה שכהורים עלינו להתאים עצמנו לצרכי הילד ולשלבי התפתחותו.
עיתוי הנסיעה חשוב לא פחות. אין לנסוע בסמיכות למעברים ושינויים מהותיים בחייו של הילד כמו מעבר לגן, מטפלת, לידת אח חדש, מעבר דירה, פרידת הורים או כל שינוי משמעותי אחר. גם כך מצבים אילו מלווים בערעור בטחונו ובחרדה וזה זמן בו הוא צריך "עטיפה" ותמיכה רגשית. גם הטמפרמנט של הילד מהווה שיקול. יש ילדים שמוכנים לקבל את הפרידה בקלות רבה יותר מהאחרים ויש ילדים שקשיי הפרידה קשים בעבורם. זה משתנה בין ילד לילד, בין הורה להורה ובין סיטואציה לסיטואציה.

מה כדאי לעשות כדי להתכונן לפרידה?

ילד כבן שנתיים בהחלט יכול להבין את משמעות הפרידה ולכן חשוב לשתף אותו ולהסביר לו ובמה זה כרוך. יש לדבר איתו ולשתף אותו מה הולך להיות ומי יישאר איתו.
הכנה רגשית, מבעוד מועד, תוכל להכינו לפרידה.
כדי להקל עליו את הפרידה רצוי לשמר בעבורו את השגרה ועדיף שהשהות תעשה אצלו בבית,בסביבתו הטבעית. כמו כן, כדאי שדמות המטפלת תהיה אותה הדמות והוא לא יעבור מס' בתים או מס' מטפלים.
כמובן שהדמות המטפלת צריכה להיות דמות מוכרת, דמות אליה הוא רגיל והיא דמות דומיננטית בחייו, כך שהשינוי לא יהיה קיצוני. אותה דמות מטפלת צריכה להכיר את הרגלי האכילה והשינה שלו ותידע לספק את כל צרכיו.
אם מדובר בילד שנמצא בגן יש לעדכן את הגננת ולוודא שתהיה רגישות למצב האחר ושתהיינה ערנות לתהפוכות רגשיות. חשוב לתת מקום לגעגועיו של הילד ולהבעת רגשותיו. לתת מקום לגעגוע או עצב או כעסו שיעלו. להבהיר לדמות המטפלת שזה לגיטימי ולא לנסות ולמנוע ממנו להדחיק או לבטל את הרגש. הבהירו לו שגם אתם תתגעגעו וזה בסדר ומותר להתגעגע. הדגישו כי שאבא ואמא הולכים ותמיד חוזרים. תנו ציון זמן שזה יקרה (ביום שבת, כשלא תלך לגן או ביום בו תלך לג'ימבורי עם סבתא). בהכנה לפרידה יש לדבר עם הילד בחדווה על זמן הפרידה. לדבר על החוויות שיעבור עם סבתא או עם הדמות המטפלת.

לפני נסיעה ארוכה בה יצטרכו לישון מחוץ לבית, כדאי לנסות לעשות זאת קודם כדי לבדוק איך המרגש וכדי להרגיל.
אם השינה מחוץ לביתם, חשוב לקחת דברים מוכרים לשינה ודברי משחק שהם אוהבים: סדין למיטה שלהם, ספרים או את הדובי שהם הכי אוהבים.
כמו כן, ניתן לצייד אותם באלבום תמונות ולקבוע מועדים לשיחות טלפון.

השלכות הפרידה: 
חשוב לקחת בחשבון שלמרות ההכנה הנפשית יש ילדים שחוויה זו תשפיע עליהם והם ייהפכו לחרדתיים לזמן מה או שהילד יביע את כעסו כלפיכם. תפקידכם יהיה להקנות בטחון ולהחזיר להם את האמונה עם המון סבלנות והכלה לרגשותיהם.
זה טבעי ונורמלי אם מצב רוחו לא יהיה יציב, התנהגותו תשתנה ויהיה שינוי גם בהרגלי השינה והאכילה שלו בזמן לכתכם או כהתרסה, בבואכם. ישנם ילדים שמס' ימים ללא אמא יכולים לגרום להם להיות עקשנים יותר, אגרסיבים יותר, כעסנים ואף אלימים. יש ילדים שמתנהגים רגיל בהעדר ההורים, אך כשהם חוזרים מתחילה תגובתם האמיתית. ישנם ילדים שמתעלמים מההורים כשהם חוזרים, כאילו אין להם חשיבות. זה מעין מנגנון הגנה של הילד. מה גם שהוא מעוניין להעניש את ההורה. יש ילדים שמשלשלים במהלך אותה תקופה.תכונות קיימות ייהפכו לקיצוניות יותר. אך זה מצב זמני שעם עבודה נכונה שלכם כשתחזרו יחזיר את המצב לקדמותו.

חשוב ונכון לנסוע לחופשה, בעיתוי הנכון, תוך הכנה נכונה והתחשבות בצרכיו הרגשיים של הילד. חופשה נעימה!