שאלה

בתי בת 8 חודשים, ומרגע שנולדה ווידאנו שיהיה לה אור בחדר שלה. נורת לילה עם אור מעומעם,  ושהדלת לחדרה תהיה חצי פתוחה כדי שיכנס אור מהסלון. לא רצינו שהיא תפחד מהחושך. היא הייתה ישנה טוב ונרדמת בקלות מעבר כמובן לתקופת הגזים שהייתה קשה לכולנו. ככל שעברו החודשים החלו התעוררויות בלילה, וגם ההרדמה שלה הרבה יותר ארוכה. היא מסתובבת, ומתיישבת, וחוזרת שוב לשכב. כיום, היא מתעוררת בערך 3-4 פעמים בלילה ולא ברורה לנו הסיבה. אולי אני סתם דואגת, והבעיה תיפטר בהמשך, אך, האם לדעתך זה מגיע מהאור שבחדר?

תשובה:

שאלתך, על אף שנראית אולי מינורית או בנאלית תחילה, היא שאלה חשובה מאין כמותה. השינה היא פרידה מהעולם הוודאי שאותו אפשר להכיר ולדעת בעזרת החושים שלנו, אל עבר עולם לא ידוע. הפתרון של האור מגיע, לרוב, מתוך הראייה שעם האור הקבוע, הילד יוכל להכנס לשנתו עם בטחון בסביבה, ואם יתעורר בלילה, יוכל לראות את חדרו ולהחזיר את תחושת הבטחון ויחזור לישון שוב עד הבוקר.

זוהי חשיבה מתוך כוונה טובה ואף הגיונית, אך, לעיתים רבות, ההורים מעניקים פתרונות שאינם בהכרח מתאימים לילדים,, וזאת מתוך הרצון של ההורים לתת מענה לילדיהם, לנבא מראש מה עלול להיות להם קשה וכיצד ניתן להקל מראש על אותם קשיים (זה יכול להגיע גם בתחומים שמעבר לשינה).

בתשובתי אלייך, אגע רק בנושא האור בחדר כפי שהעלית בשאלתך, על אף שישנם גורמים רבים ומגוונים אשר עלולים להקשות או למנוע את ההרדמות העצמאית והשינה הרציפה של בתך.

במהלך הלילה האדם עובר בשנתו ממחזור שינה אחד לאחר. בסיום מחזור אחד חלה התעוררות קלה ומייד לאחריה מעבר למחזור שינה הבא. כל מחזור שינה בנוי, בהכללה רבה, משינה שטחית, שינה עמוקה ושינה פעילה (שנת החלום, כפי שידועה לרבים).  שנתו של התינוק מאופיינת בחלק נרחב יותר של הלילה בשינה פעילה, כאשר במהלך ההתפתחות והגדילה שלו שלבי השינה וחלוקתם מתאזנים לעבר דפוס שינה שמותאם יותר למבוגר.

אחד מהמאפיינים של שינה פעילה הוא שהשינה היא יותר קלה. על אף שהילד ישן, הגוף בקשב עם הסביבה החיצונית, ויש יותר סיכוי להתעוררות כאשר יש גירוי חיצוני או פנימי אשר מפריע ואינו מתאים לשינה. אותו גירוי יכול להעיר את הילד, ולהקשות עליו את החזרה לשינה במידה והגירוי ממשיך להפריע או במידה והילד אינו יודע להרדם באופן עצמאי.

נוסף על כך, ישנו הורמון המלטונין אשר אחראי לשינה אשר מופרש בעת החשיכה ולא בשעות היום (בעיקר בחלק הראשון של הלילה).

לכן, כאשר בסביבה יש אור קבוע, ייתכן וכמות הפרשת הורמון המלטונין תיפגע ותיפגע בהירדמות של הילד, וכאשר הילד יעבור במהלך הלילה לשינה פעילה או יתעורר לעבר מחזור שינה חדש, יש סיכוי סביר שהאור הקבוע ימשוך את תשומת הלב (האור, מראה החדר, הצללים, תנועה מחוץ לחדר שהעין של התינוק תפסה) , והילד יתעורר, יתקשה לחזור חזרה לשנתו, ובתוך כך אף יצטרך את עזרת הוריו בחזרה לעבר השינה.

על כן, מעבר לצורך בהקניית הרגלי שינה נכונים לילדתך, במידה ועדיין אינם, בדקי אפשרות להוריד את האור מרוטינת השינה של ילדתך, ולאפשר לה את תחושת הבטחון, בעצמאות שלה, בתפיסת המסוגלות שלה, ובנוכחות שלכם ההורים במידה ותזדקק לה ולא על ידי האור החיצוני שייתכן ולוקח חלק בקושי שלה בלילה.במידה ולאחר הורדת האור, לאחר זמן מה, ההתעוררויות עדיין ממשיכות ויש עדיין צורך בכם, עלייך לבדוק אילו גורמים נוספים מונעים מבתך את השינה העצמאית, באילו גורמי תלות היא נעזרת כדי להרדם.

שלום סיגל,

התינוק שלי מתעורר מכל רעש קטן, הוא חייב לישון בדממה. אם אנחנו מדברים בבית בקול רם מדי, או פותחים טלוויזה, הוא מתעורר מייד. בני,  בן 6 חודשים  ואני חוששת שזה מאוחר מדי להרגיל אותו לישון בדרך אחרת. אני חייבת לומר שכשהיה קטן יותר היה ישן בכל מצב. האם ניתן להרגיל אותו מחדש לשינה בכל מצב?

תשובה:

לרוב, ההרדמות באווירה רועשת לעומת אווירה שקטה היא בין השאלות העיקריות המעסיקות הורים טריים, שכן, כאשר יש עוד כמה אחים במשפחה, הקולות הסביבתיים הם חלק טבעי, והאווירה הרועשת היא חלק בלתי נפרד האווירה הביתית.

מהי האווירה הנכונה?  מחד, אם הילד ירדם בשקט סביבתי, אולי איכות שנתו תהיה גבוהה יותר, אך, הרגלי השינה שלו יהיו נוקשים, והוא יתקשה לישון באווירה שונה מהשינה אליה התרגל, בדיוק כמו שקרה אצל בנך, אך, מנגד, אם הילד ירדם באווירה רועשת, הוא יתקשה להרדם בגלל הגירויים הסביבתיים ואולי איכות השינה שלו תיפגע, גם אם לא יתעורר בהמשך במידה ויהיו קולות או צלילים משום שהוא יתרגל אליהם.

שוב, כמו בכל שאלה הנוגעת למה נכון או לא נכון, הדבר תלוי בילדך. ובמידה ותינוקך מאוד רגיש לסביבה שלו עוד מגיל צעיר, ואינו יכול להרדם מבלי שיש שקט, אז עלייך להעניק לו את המענה הנדרש שלו, ובמהלך הימים, והחודשים להתחיל בחשיפה איטית לצלילים שונים, להרדמות בסביבות שונות עם גירוים שונים. במהלך זה הנך מכבדת את ילדך ואת הצורך הייחודי שלו כדי להרדם, מצד שני, את מלמדת אותו להיות גמיש, ולהתרגל גם לדברים אחרים, וזאת באופן הדרגתי, ובאופן מותאם להתפתחותו.

בגיל 6 חודשים ישנם הרגלים שונים שהתקבעו להם במהלך החודשים, הרגלים הקשורים למהלך היום וגם למהלך הלילה, וזהו זמן טוב לשנות את ההרגלים שאינם משרתים עוד את מטרתם, ולחזק את  ההרגלים הנכונים והמתאימים ביותר לילד ולסביבתו. לכן, במידה והשינה בדממה אינה משרתת עוד את מטרתה, וכעת אף פוגעת בילדך, שכן, כפי שסיפרת הוא מתעורר מכל קול או צליל שעולה, עלייך לעזור לו להתרגל לסביבה פחות שקטה, לחשוף אותו בזמני השינה לאווירה עם מוסיקה שקטה ברקע, עם קולות רקע של שיחת טלפון, או תכנית טלוויזיה. מספיק נמוך כדי שלא תיפגע ההרדמות שללו, אך, מספיק גבוה שילדך יהיה מודע לקיום הצלילים.

בד בבד, הרחיבי את החשיפה לצלילים סביבתיים. אם על ידי פתיחת החלון, או השמעת מוסיקה שאינה שקטה ואיטית. אם על ידי שינה במקומות אחרים שבהם הצלילים הם אחרים. עם החשיפה החוזרת והנשנית שמותאמת להתקדמות שלו, תוכלי להרגיל את ילדך לשינה עם צלילים וקולות.

נוסף על דבריי, אחזור ואומר ששנתו של ילדך תשתנה בהרכבה במהלך הזמן, ויהיו יותר אפיזודות של שינה עמוקה, כפי שהסברתי בשאלה הקודמת, ויהיו פחות גירויים סביבתיים אשר יפריעו לו בשנתו. (הם פשוט לא יעברו את סף העירות בזמן השינה שלו)