שלום סיגל,

בני בן 11 חודשים, החל לעמוד על רגליו, וכל היום הוא מסתובב בבית ומנסה להגיע לכל המקומות. הוא עדיין נעזר בחפצים, אבל אין לו שום בעיה ללכת לכל מקום שהוא רוצה. הקושי שלנו הוא בלילה כשאני מניחה אותו במיטה לישון, הוא שוכב, אך, ברגע שאנו יוצאים מהחדר, אנו שומעים תנועה, הוא מתחיל לקרוא לנו, ואנו מוצאים אותו עומד. אז שוב אנחנו משכיבים אותו ושוב חוזר חלילה, הוא חוזר לעמידה. ובשלב מסויים הוא כבר מתחיל לבכות מאוד, אנחנו מרימים אותו ומרדימים אותו על הידיים. זה קורה כל ערב, וגם בלילה כשהוא מתעורר, אנחנו מוצאים את עצמנו מרדימים אותו על הידיים כי הוא כל הזמן עומד. מה אפשר לעשות?

תשובה:

שלב העמידה היא חלק בלתי נפרד מההתפתחות של ילדך, וחשובה מעין כמותה לתחושת העצמאות, לחקירת ולמידת העולם בו הוא נמצא (כמובן שזה קצת פחות נוח להורים המוצאים עצמם רודפים אחר ילדם הקט). תרגול הכישור החדש מתקיים לרוב במהלך היום, אך גם במהלך הלילה. ילדך מגלה את היכולת שלו לשנות את הסביבה בה הוא נמצא, ואת היכולת להגיע למקומות שהוא רוצה וחשוב לקדם את הגילוי החדש. אך, חשוב במקביל להבהיר שבזמן השינה הולכים לישון.

במקביל לכך, העובדה שבסוף כל הרדמה, בסופו של דבר אתם מרימים אותו ומרדימים אותו על הידיים, אינה עוזרת להבנה של הילד שעכשיו הולכים לישון במיטה. ילדך רגיל לרוטינה בה הוא עומד, ואתם מחזירים אותו לשכיבה, מס' פעמים, ואז מרימים אותו ומרדימים אותו במיטה. זהו ההרגל שלו, ולכן, כדי שהוא יוכל ללמוד לישון במיטתו, עליכם להוריד קודם את ההרגל של ההרדמות על הידיים.

על כן, כאשר הנכם מרדימים אותם, הרגילו את ילדכם קודם שלא להרדם על הידיים. הרימו על הידיים והורידו אותו כאשר הוא רגוע או חצי ישן. לאחר שילדכם מתרגל לכך שאינו צריך להרדם על הידיים, והוא יכול לישון במיטתו, תוכלו להתקדם קדימה לעבר היציאה מהחדר.

החשוב בהקשר זה שאין לתת לעובדה שהוא מתרומם במיטתו לעמידה, להפריע לשגרת השינה. אין צורך לדכא את העמידה שלו, אך כן חשוב לוודא שהילד מבין שעכשיו הולכים לישון, ולא משחקים. ולכן, כאשר ילדם נעמד, אתם ניגשים אליו, ומשכיבים אותו בחזרה במיטה, בליווי של הבהרה מה קורה. לילה טוב, מתוק, עכשיו ישנים, שים ראש על המזרן. ניתן, אם הילד משתף פעולה, לטפוח על המזרן עצמו, ולבקש ממנו שיניח את ראשו לבד.

הקפידו והתמידו באותו אופן פעולה, גם אם תצטרכו לעשות זאת יותר מ- 10 פעמים. כאשר אתם תתמידו, הילד לא יהיה מבולבל, ויבין מה נדרש ממנו, ומה מצופה במהלך הלילה, והוא גם למד להרדם במיטתו ללא עזרתכם.

שאלה:

בתי בת 9 חודשים  היא כבר ישנה לבדה בלילה, אך, אז היא חלתה. שיניים והכל נהרס!. רק בשבוע שעבר הצלחנו להרגיל אותה שוב לישון במיטה ולא בידיים!.  אבל היא מתעוררת המון בלילה, לעיתים מתיישבת עם עיניים עצומות וקוראת לנו, לעיתים היא חוזרת לשכב אך, לא נרדמת.  וכמעט תמיד אנחנו צריכים להגיע ולהרדים אותה שוב. איך אפשר להחזיר אותה לשגרה? ומה יקרה כששוב תהיה שן שתצמח?

תשובה

צמיחת שיניים לרוב מלווה בכאב, לעיתים גם בחום, וכמעט תמיד בחוסר נוחות של התינוקות. כל תינוק מושפע מהשיניים בצורה אחרת. בתך, הושפעה כל כך מצמיחת השיניים עד כי השגרה שלה נפגעה מכך. בזמן המחלה, היא הייתה זקוקה לחום ולמגע שלכם, לעזרה שלכם בסיוע עם הקושי שלה. אך, כעת כאשר היא הבריאה, השן צמחה, והיא התחזקה, חזרו לשגרה הקודמת שלה.

החזרה לשגרה צריכה להעשות בצורה הדרגתית והעובדה שהיא כבר ישנה במיטתה לבדה, אינה מלמדת דבר על ההרדמות העצמאית שלה כעת, שכן היא נרדמה על הידיים של ההורים, או שנרדמה כאשר הייתם נוכחים. לכן, בדקו מהי נקודת הפתיחה שלכם, ולפי נקודת הפתיחה, עברו שלבים באופן הדרגתי עד להרדמות עצמאית.

לפי שאלתך, בתך נרדמת כרגע במיטתה אך כאשר אתם נוכחים עד אשר היא נרדמת. ואולי אף מתקיים מגע רציף או אולי שיר שאתם משמיעים עד שהיא ישנה. באופן הדרגתי, החלו לצאת מהחדר שלה כאשר היא נמצאת בשלבים השונים של השינה. למשל, אתם נמצאים כעשר דקות בחדר, ילדתך מתמקמת במיטתה, ואתם יוצאים למס' שניות וחוזרים שוב לשבת כאילו דבר לא קרה. לאחר עוד דקות ספורות שוב, פעלו באותה דרך. מטרת פעולה זו היא להרגיל את ילדתך ליציאה שלכם מהחדר, כך שבהמשך לא תהיה דרוכה כאשר היא לבד בחדרה. כמובן, בתוך כך תזכירו לה את השגרה הקודמת.

ככל שיעברו הימים, האריכו את משך הזמן בו אתם נמצאים מחוץ לחדר, וקצרו את הזמן בו אתם נמצאים בתוך החדר. עד לנקודה בה אתם יוצאים מהחדר, והיא כבר מסוגלת להרדם לבד, ואינכם צריכים לחזור לחדר שוב.

הבטחון שב, השגרה חזרה לקדמותה. וכך גם בהמשך, בכל פעם אשר השגרה תופר מכל סיבה שהיא, תוכלו לבחון את המצב בסיום אותו גורם שהפריע, והחלו באופן הדרגתי מנקודת הפתיחה שלכם לחזור אל עבר השגרה.

שאלה

שלום, בני בן שנה ו-6 חודשים. הוא אוכל המון במהלך היום, ילד בריא ומפותח לגילו, ורצינו לדעת איך להוריד את התמ"ל במהלך הלילה, אולי זה יעזור להתעוררויות שלו בלילה, וגם נראה לנו שהגיע הזמן להפסיק.  ניסינו לילה אחד, אך הוא ממש בכה, ולא הצלחתי לעמוד בבכי שלו. האם כדאי להמשיך לנסות או פשוט להמשיך ואולי בהמשך הוא יפסיק לבדו?

תשובה:

בנך אינו אמור ואף אינו צריך לאכול במהלך הלילה. לרוב, תינוקות לאחר גיל 10 חודשים יכולים לישון לילה שלם ללא תזונה, בהתאם לשלב ההתפתחותי שלהם, ואופי התזונה שלהם במהלך היום, אך, ההורים ממשיכים לתת להם תמ"ל או הנקה במהלך הלילה, לרוב, משום ההרגל, ומשום שזו שיטה טובה למדי להחזירם לשינה מיד לאחר מכן.

על כן, כאשר תינוק אוכל במהלך הלילה, חשוב לבדוק האם יש צורך לתזונה לילית, האם הדבר מתאים ונכון לילד או שמדובר על הרגל ונוחות. מרגע שהחלטתם להוריד את התזונה הלילית, עליכם במקביל לעזור לילד לחזור לשינה ללא הבקבוק, ללמד אותו כיצד הוא יכול לישון גם ללא האכילה.

בדקי כמה פעמים במהלך הלילה הילד מתעורר לאכילה, והחלי בהורדת מס' ההאכלות. תוכלי לחלק את הלילה לשניים. כך, שבכל התעוררות של ילדך טרם ולאחר 23:00-24:30, תחזירו אותו לשינה ללא הבקבוק. ובהתעוררות שלו בזמן זה העניקו לו את הבקבוק. וכך, התזונה תחזיק אותו עד הבוקר. אם ילדך רגיל להתעורר מס' רב של פעמים, אולי תעדיפי לחלק את הלילה לשלוש, ולהגיב באותו אופן כמו שפורט קודם. בעצם, לאחר כל שלוש שעות לתת בקבוק. ובמידה והילד מתעורר במהלך שלוש השעות, תחזירו אותו לישון ללא הבקבוק.

וכעת השאלה הנשאלת. כיצד ניתן להחזיר אותו לישון בשעות בהן הוא לא יאכל?, בזמן זה, תנסו להרדים אותו בכל דרך אפשרית הידועה שמרגיעה אותו, מתוך מגמה שלא להוסיף גורמי תלות אחרים (כמו למשל, הרדמה בעגלה, או נסיעה באוטו, שבדרך זו ילדך אינו רגיל לישון, ואין שום סיבה להכניס אותם כחלק מדרך ההרדמה). ניתן להרדימו למשל, על ידי ליטופים, במנטרה או שיר קבוע, במגע רצוף, בהרמה על הידיים והרגעה, בישיבה לצידו עם החזקת היד, ואפילו בהרדמה על הידיים. וזאת מתוך מגמה ללמד אותו לישון ללא הבקבוק.

לאחר שלמד לישון ללא הבקבוק במהלך כל הלילה תוכלו לעבוד על אופן ההרדמה עצמה, וללמד אותו להרדם במיטתו באופן עצמאי וזאת באופן הדרגתי, ומותאם לבשלות ולמוכנות של ילדך. דרך העבודה היא כפי שפורטה בתשובתי לשאלה קודמת. בדיקת נקודת הפתיחה, והורדת הגורמים בהם נעזרתם להרדימו, באופן הדרגתי. כל כמה ימים, הורדת גורם (הורדת הרדמות על הידיים, או או הורדת הליטופים הרצופים, או הורדת הנוכחות הפיזית שלכם בחדר) בהתאם לילדך, ולקבלה שלו את השינוי הקודם.

בהצלחה!