סימני עייפות

תינוקות קטנים בדרך כלל לא מבינים מהי התחושה של עייפות, ולכן הם זקוקים לנו כהורים לעזור להם לזהות מתי הם עייפים וללמד אותם להירדם באופן עצמאי. תינוקות מהלידה ועד גיל שלשה חודשים נשלטים על ידי רפלקסים יותר מכל דבר אחר, ולכן הם לא מפגינים סימנים של עייפות כמו שאנחנו מבינים ומזהים בקלות. לתינוקות מגיל שלושה חודשים והלאה יש יותר שליטה על הגוף והם מושפעים יותר מהסביבה ומהטיפול של ההורים. מסביבות גיל שנה מופיעה נוכחות של יכולת קוגניטיבית, שמשפיעה על ההתמודדות עם עייפות והרדמה.

פיהוקים

פיהוק הוא סימן בטוח לעייפות. תינוק לא מפהק בגלל סיבה אחרת חוץ מעייפות. הפיהוק הראשון הוא סימן ברור לכך שצריך להשכיב את התינוק לישון בקרוב. הכוונה היא לא לקחת אותו מיד ולזרוק אותו למיטה אלה לסיים מה עושים בנחת ובכיף ולהתחיל את אותן פעילויות שעושים בתהליך ההרדמה בטקס שלפני השינה. תדירות הפיהוקים מעידה על רמת העייפות של התינוק. הם בדרך כלל יהיו תכופים יותר ככל שהתינוק יותר עייף, אבל זה משהו מאוד אישי ומשתנה אצל כל תינוק. תינוק שיגיע לעייפות יתר יכנס בדרך כלל לבכי היסטרי ויהיה קשה להרדים אותו.

עצבנות והתבייכנות

מתחיל כהתלוננות וחוסר שביעות רצון משום דבר. הורים רבים לא מבינים שזה סימן של עייפות, ומגיבים כאילו שמדובר בהתנגדות להצעה הספציפית. העצבנות מתגברת ומגיעה לבכי, שאחריו צרחות ובכי היסטרי. אם התינוק הגיע לבכי חסר מעצורים הוא כבר פספס את הזמן שבו הוא יכול להירדם בקלות ובאופן עצמאי. באותו רגע חשוב יותר להרגיע אותו בכל דרך אפשרית מאשר לדאוג לבניית הרגלי שינה טובים ובריאים. לפי דניאל גולמן (אינטליגנציה רגשית) כשתינוק נמצא במצב של צרחות והיסטריה הוא לא מסוגל ללמוד שום דבר כי הוא במצב של סטרס: עייפות יתר משחררת אדרנלין ומביאה אותו למצב דומה ל"fight or flight". במצב כזה הוא עסוק בהישרדות ולא קולט גירויים "רגילים" אלה רק מנסה לשרוד את ה"איום" הנוכחי.

 חיפוש אחר דבר מציצה

תינוקות רכים משתמשים במציצה כדי להירגע ולהירדם באופן טבעי. מציצה הופכת לתנאי להרדמה אז באופן טבעי התינוק יחפש את המציצה כשהוא עייף. ביקוש למציצה מאוד מבלבל כי הוא מאוד דומה לסימן של רעב – חיפוש פטמה, הוצאת לשון והכנסת אצבעות ויד לפה.

שינויים בעיניים

  • מצמוצים ארוכים – עייפות גורם לגוף להאט את הקצב של כל התנועות, אבל זה הכי בולט בעיניים. זה נראה כאילו שהעפעפיים מתעצלים כי השרירים יותר חלשים בגלל העייפות. לעיתים המצמוץ לא מתארך אבל העפעפיים נראים חצי-סגורים.
  • מבט אל האופק – המבט לא מכוון למשהו מוגדר וחפצים נעים לא משנים אותו.
  • הפניית מבט הצידה – מעט מבלבל: אצל תינוק צעיר כל דבר קטן מהווה גירוי לחושים. המטרה בהפניית המבט הצידה היא להימנע מהגירוי. התנועה מאוד דומה לחיפוש של פטמה,שהוא סימן קלאסי של רעב אצל תינוקות.
  • שינויים בעפעפיים - לפעמים מופיעים שינויים פיזיים בעיניים כשתינוק עייף כמו אודם קל ונפיחות קלה בעפעפיים.

שפשוף עיניים

שפשוף עיניים הוא סימן מאוד ברור לעייפות, כל עוד שאין דלקת אוזניים או גירוי אחר בעיניים, אבל בדרך כלל מופיע כשהתינוק כבר מאוד עייף. כשרואים אותו כדאי להגיע בזריזות לשלב של הנחת התינוק במיטה שלו, אפילו אם זה כרוך בדילוג על שלב מסוים בטקס ההרדמה.

משיכת אוזניים

כמובן שהכוונה היא למשיכה של האוזניים של עצמו ולא של ילד אחר. הסימן הזה יכול להיות גם שפשוף אוזניים, אף, אצבעות או שפשוף של שמיכה או חפץ מסוים. איזה פעולה ספציפית שלא נעשה בזמן אחר.

סימנים גופנים

  • מקמר את הגב וקופץ אגרופים – בעיקר אצל תינוקות עד גיל שלשה חודשים.
  • כיפוף רגליים לבטן ו/או הנפנוף של זרועות ורגליים בתנועות קופצניות - יש הרבה סיבות שתינוקות רכים עד גיל שלשה חודשים מרימים את הרגליים לבטן אז זה יכול להעיד על עייפות ולא רק על כאבי בטן או גזים.
  • תנועות מסורבלות – אצל פעוטות הם נופלים, נתקעים בדברים ולא מצליחים לעשות פעילויות שבדרך כלל הם מבצעים ללא קושי.

רצון מוגבר להיות על הידיים

התינוק נרגע רק על הידיים ובדרך כלל רק עם הליכה ו/או נענוע. ישנם שלשה הסברים אפשריים להתנהגות הזאת. ראשית, ייתכן שהתינוק על סף עייפות יתר אז צריך לתת לו "סיוע נוסף" בהירדמות. מומלץ לאפשר לו להיות על הידיים עד שהוא מתחיל להירדם ורק אז להניח אותו במיטה. אפשרות שנייה היא שהתינוק זקוק למנה נוספת של מגע מהוריו, אולי משום שהוא חושש, מתגעגע או לעיתים ללא סיבה. במצב הזה אחרי שהחזקנו אתו על הידיים לכמה דקות נוספות כדאי להישאר בחדר שלו ועל יד המיטה ואפילו לשים יד עליו או לשיר לו שיר שקט ונעים. ההסבר השלישי להתנהגות הזאת רלוונטי במידה וזה מופיע כל ערב ולפני כל הרדמה, אז הצורך להיות על הידיים כבר הפך להיות גורם תלות, והתינוק זקוק לזה כדי להירדם כי הוא לא יודע איך להירדם לבד.

חוסר התעניינות בדברים אהובים ו/או מאכלים אהובים

יכול גם להיראות כהתעניינות מאוד קצרה. התינוק מתחיל ליהנות כרגיל ואז לא רוצה. אחר כך רוצה ותוך שנייה עוד פעם לא רוצה. בדרך כלל בא ביחד עם עצבנות והתבכיינות. ילדים גדולים יותר פשוט יגידו "לא רוצה" עם הפרצוף החמוץ המוכר והכיווץ המפורסם של כתף אחד.

ערנות ו/או פעילות יתר ופתאומית

הסימן הכי מבלבל שיש! תינוק בן שנה עומד וצוחק ומשחק ונראה יותר ערני ממה שהוא היה במהלך כל היום, או ילד יותר גדול מתרוצץ בכל הבית בהתלהבות ובשיא האנרגיה. אצל תינוקות הסימן הזה נראה מעט אחרת, הוא מאופיין בשינוי קיצוני ופתאומי מהתרגשות וערנות לבכי היסטרי – השינוי הפתאומי הוא המפתח. יש שני הסברים לתופעה הזאת. אחד הוא "second wind" – בדיוק כמו שאצל מבוגרים בשיא העייפות פתאום בא אלינו גל של אנרגיה חדשה אך בדיוק כמו שהוא בא באופן פתאומי הוא נגמר באותה מהירות. הבעיה היא שאצל תינוקות הגל הזה לא רק נופל כמו אצל מבוגרים אלא ממש מתנפץ עם בכי חזק וקורע לב. אצל ילדים גדולים נפילת האנרגיה תבוא לידי ביטוי בכעס ולעיתים תכופות בתוקפנות של ממש. ההסבר השני קשור להתפתחות הקוגניטיבית של הילד. פעוטות התחילו להבין שאם הם מתנהגים בצורה מסוימת ההורים יגיבו בהתאם למרות שזה ערב וזמן ללכת לישון. מקרה קלאסי הוא פעוט בן שנה וקצת שעומד במיטה ומוחא כפיים ושר "ידיים למעלה, על הראש" - הוא הבין שההורה יתחיל לשיר יחד איתו וישחק איתו. כלומר במקום להיות בשקט וללכת לישון, השכבה לשנת לילה הופכת להיות זמן למשחק משותף ואיכותי עם ההורה. ההורה מרוכז רק בתינוק כי הוא מנסה להרדים אותו, והתינוק מנסה לנצל את ההזדמנות המופלאה שבה יש לו את כל תשומת הלב של ההורה שלו. פתאום ההורה נזכר שבעצם לילה זה זמן לישון, מחסל את המסיבה והילד נעלב ולא מבין מה קרה ומתחיל לבכות ולכעוס.

אז מה עושים? מעניקים לכל ילד את הזמן שלו למשחק משותף ואיכותי עם ההורה במהלך היום, ובלילה שומרים על אווירה של לילה. לא צריך להשאיר אותו לבכות לבד אלא להישאר איתו, אבל לא לשתף פעולה במשחקים ובשירים.

מאת:
ליזה צ'יפמן
יועצת שינה מבית עידן ההורות ואחות מוסמכת.
מנהלת סניף אזור מודיעין וירושלים ברשת עידן ההורות
מתמחה בגישת האינטליגנציה הרגשית
מייעצת בשפות עברית ואנגלית
www.idan-hahoroot.co.il