אהוד מנור כתב – "שלום, שלום, שלום כיתה א, שלום לגננת, לגן, שלום, שלום, שלום כיתה א', הגענו אנחנו כאן".

ילדיכם התחילו השנה כיתה א' במערכת שספק מוכרת וספק לא. חלקנו מגיעים עם רשמים רבים מתוך ניסיון העבר שלנו כתלמידים וחלקנו כבר הורים לילדים בוגרים ולמודי ניסיון כזה או אחר. בשנת הלימודים הנוכחית, שנת תשס"ה, עלו לכיתות א' כ – 150 אלף תלמידים ותלמידות.

מה עובר על ילדים שמתחילים בית ספר?

דמיינו שהתחלתם עבודה חדשה. קמתם בבוקר, התארגנתם ובבטן פרפרים של התרגשות וחששות. בפניכם ניצבת הסתגלות למקום חדש, נהלים חדשים, צורת עבודה אחרת, הנהלה אחרת, צוות חדש, היכרות עם חברים חדשים לעבודה ועוד ועוד. מי לא זוכר את היום הראשון שלו בעבודה החדשה?!

שינוי טומן בחובו התמודדות עם אתגרים חדשים, חוויות חדשות ואפשרויות שונות. שינוי הוא תהליך של הסתגלות הדורש מאיתנו גיוס של משאבים, כוחות, זמן והמון סבלנות. חלקנו מתמודדים עם שינוי בקלות יחסית, מגיעים ממקום בטוח וחלקנו מסתגלים לאט לשינוי.

כך גם הילדים . . . תלמידי כיתה א' החדשים עוברים ממסגרת קטנה, פתוחה וגמישה יותר למסגרת גדולה, קבועה עם צוות חינוכי רב. בבית ספר הכל גדול ולא מוכר – הכיתה, אולם ספורט, השירותים, חצר המשחקים. אם קודם היו הילדים בגן בחדר אחד כעת הם נדרשים לעבור ממקום למקום והדבר מבלבל עבורם. גם ההפסקה בחצר היא התמודדות שונה עם ילדים רבים בגילאים שונים. המעבר לכיתה א' מצריך גם מהילדים להתאקלם לישיבה ממושכת על הכיסא, לדחיית סיפוקים, להקשבה, לרכישת ידע חדש ולהיכרות עם צוות חינוכי שמתחלף. לאורך היום נחשפים הילדים לדמויות שונות ולתפקידים שלא היו בגן – מנהלת, מזכירה, מורים מקצועיים ועוד.

ישנם ילדים שמגיעים עם חברים מהגן ואחרים מגיעים למקום חדש לגמרי. ישנם שמגיעים עם ביטחון ותחושת רוגע וישנם חוששים ולחוצים.

אז מה עושים כדי להקל על המעבר?

1) מבינים שהילד הוא זה שהולך לבית הספר וחווה את החוויות שלו מנקודת מבטו ולא מהזיכרונות שלי מהעבר. סומכים על הכוחות שיש לילדינו להתמודד עם שינויים, כיוון שעשו מספר שינויים כבר – עברו מיטה, נכנסו לגן חדש, אולי עברו ממטפלת לגן וכדומה.

2) מקשיבים לילדים ולחוויות שלהם הקשבה אמיתית. הקשבה שבאה מתוך עניין ורצון לדעת מה עבר על הילד. הקשבה תוך תשומת לב מלאה לילד ולא עיסוק בעוד מטלות במקביל. מקדישים בכל יום זמן לשוחח על אירועי היום ולשאול ממה נהנו הילדים בבית הספר.

3) משחקים עם הילדים במשחקי תפקידים של תלמידים ומורה. דרך המשחק רואים כי ילדים פעמים רבות מחקים את המורה שלהם ולומדים על מצבים שקורים בבית הספר. כמו כן זהו זמן מצוין להכין את הילדים מראש למצבים שעשויים לקרות, לדוגמה – נפצעתי בהפסקה, מה אני עושה? אני צריכה לשירותים והמורה לא רואה אותי? יש לי בעיה, למי פונים?

4) רשמו ביומן, בקלמר או במקום בולט בתיק את מספרי הטלפון שלכם, בכדי לספק לילדיכם תחושה של ביטחון וידיעה שיוכל להשיג אתכם במידת הצורך.

5) עזרו לילדים להכיר חברים חדשים על ידי הזמנת חברים לביתכם. כך תתרמו להרחבת המעגל החברתי של ילדיכם ותוכלו לראות כיצד הם מתנהגים במצבים חברתיים כאלו או אחרים. זוהי ההזדמנות גם שלכם להכיר את הורי התלמידים וליצור קשרים חדשים.

6) קבעו סדר יום מסודר בכדי להקל על ההתארגנות בבוקר. דאגו למקום ולזמן מיוחד שיהיה להכנת משימות הבית. ארגנו את הקלמר והילקוט מדי יום ובידקו ציוד חסר. פעמים רבות ילדים נלחצים כאשר הם מגלים בכיתה כי חסר להם אביזר זה או אחר.

7) הבינו כי רכישת הקריאה כמוה כרכישת הדיבור, איטית והדרגתית. יש ילדים שמתחילים לקרוא במהירות ואחרים מתפתחים אחרת, כיוון שלכל ילד יש קצב משלו. אם רכישת הדיבור לקחה כשנתיים – שלוש והמשיכה להתפתח עם השנים, כמוה גם רכישת הקריאה. לכן האמינו בילדים שלכם וביכולות שלהם, אפשרו להם ללמוד בקצב שלהם וזיכרו כי קצב הלימוד אינו מדד להצלחה בחיים!!!

8) שתפו פעולה עם הצוות החינוכי ודברו עליו בבית בצורה חיובית. שימו לב לא לדבר בצורה שלילית על הצוות ליד הילדים, כיוון שילדים נוטים בגילאים האלו לאמץ את דעות ההורים. זיכרו כי הצוות החינוכי הוא שותף שלכם לגידול של הילד ואחראי עליו במשך כמחצית מהיום.

 

והכי חשוב, שתהיה שנת לימודים מוצלחת ומהנה.

 

שגית גרוס,

בעלת B.Ed בחינוך לגיל הרך ו- M.A בחינוך מיוחד,

מנחת הורים ויועצת שינה מבית עידן ההורות.