שנת יום של התינוק

כולנו שמים דגש על שנת הלילה של התינוק ועסוקים בפתרון הקשיים העולים סביבה. אך שנת היום חשובה לא פחות משנת הלילה ומשפיעה לא פחות על איכות יומו
של הילד, על זמן האיכות עם ההורים על שנת הלילה וכמובן, על יכולת האמא - טרוטת העיניים מהלילה, להמשיך לתפקד גם במהלך היום.

מהי שנת יום?
שינה מורכבת ממספר שלבים, הנקראים מחזורי שינה, כשכל מחזור שינה מורכב מנמנום, שינה שטחית, שינה עמוקה, שנת חלום ושינה שטחית. המעבר בין מחזור שינה
אחד לאחר מאופיין בהתעוררות קצרה (זה קורה גם לנו, הגדולים, ואז אנחנו מתכסים שוב, מתהפכים, מקשיבים לרחשי הלילה וכו'). מחזור השינה של התינוק הוא בן 40-60 דקות, והשינה מתחלקת על פני כל שעות היממה, ומשתנה בהתאם להתפתחותו במהלך החודשים והשנים. בהתחלה, כמו שכל הורה צעיר נוכח, אין הפרדה בין היום והלילה. היילוד מבלה את רוב זמנו בשינה ומתעורר לזמן קצר יחסית.
1. שנת בוקר מוקדמת המתרחשת כ-45-60 דקות מההתעוררות משנת הלילה.
2. שנת בוקר הנמשכת כמחזור שינה אחד ומתרחשת כשעתיים-שלוש לאחר ההתעוררות משנת הבוקר המוקדמת.
3. שנת צהריים הנמשכת בדרך כלל כשעתיים.
4. שינה קצרה יחסית שנחשבת כתנומת אחר הצהריים ונועדה כדי שהתינוק לא יגיע לשנת הלילה מותש ועצבני.
כאמור, מספר פרקי השינה במהלך היום, משך הזמן של השינה, משתנה מגיל לגיל ובהתאם לצורך של כל ילד.

מתי מתחילים לעשות הבחנה בין שנת יום לשנת לילה?
עד גיל חודש וחצי, התפקיד שלנו כהורים להיענות לכל צרכיו של התינוק מבלי ללמד אותו הרגלים. להיות שם עבורו, לעטוף, ולאפשר לו כניסה רגועה וחלקה לעולמנו ולכל שלל הגירויים שמתלווים אליומגיל חודש וחצי לערך ניתן להבחין כבר בתבניתיות מסוימת בשעות העירות והשינה וניתן להתחיל לכוון לסדר מסוים בשגרה היומית. אם התינוק עדיין אינו מראה שהוא מוכן לכך, חכו ונסו שוב בגיל 3 חודשים. מגיל 6 חודשים אפשר לגבש סדר יום ושגרת לילה באופן מכוון ומובנה. הסדרת השינה של התינוק מאתגרת ביותר (בניגוד לפעילות ואכילה שגם הם נכללים בבניית סדר יום). ועלולה להעלות קשיים שנוצרים מחוסר בשלות או מוכנות של התינוק, או אורח החיים של ההורים וסגנון ההורות (אין הקפדה על שעות, שינה מחוץ לבית, שעות שינה מאוחרות, ועוד). חלקם נוצרים בגלל הרגלים והתניות שגובשו בחודשים מוקדמים יותר. קשיים שונים הקשורים לשנת הבוקר יכולים לבוא לידי ביטוי בכל גילבמאמר זה נדון בקשיים העולים אצל תינוקות בגיל 6 חודשים ומעלה, אך ניתן ליישם את ההצעות שבהמשך גם על גילים מוקדמים יותר, בהתאם לבשלות ולמוכנות של הפעוט. חשוב לזכור, כי בכל הקשיים האלו אנחנו ניגשים לטפל ברמה ההתנהגותית, רק אחרי ששללנו בעיה פיזיולוגית או נוירולוגית.
כמו כן, בתקופות בהם יש מחלות, חיסונים, כאבי שיניים, שינויים ומעברים וכו', הילד לא מתנהג כרגיל, לכן נשתדל לשמור עד כמה שניתן על הקיים ולהעניק לילד את המענה שהוא צריך עד לסיום אותה תקופה.
מגיל חודש וחצי לערך ניתן להבחין כבר בתבניתיות מסוימת בשעות העירות והשינה. שאטרסטוק

אין כמו בבית
הנה מספר בעיות שכיחות המתעוררות סביב שנת היום של התינוק:
"אני מכניסה אותו לישון בבוקר, אבל הוא מתנגד עד שנרדם"
תינוקכם לא מתמסר לשנת הבוקר כמו לשנת הלילה. הוא מתנגד ובוכה. אתם לא מבינים: הוא הרי משפשף את עיניו ומפהק - אז מדוע הוא לא ישן? שימו לב למרווח בין זמן ההתעוררות משנת הלילה של תינוקך, לבין השעה בה הוא הולך לישון שוב. אם קיים מרווח גדול מדי, הקושי בהירדמות יכול לרמז על עייפות יתר ופספוס זמן השינה. צמצמו את המרווח הזה, והרדימו אותו כשעה, שעה וחצי מהשעה בה התעורר בבוקר. זוהי שנת בוקר מוקדמת: שינה קצרה, ממוקדת ונמשכת כמחזור שינה אחד. ואז, כשעתיים וחצי לערך אחרי שהתעורר משינה מוקדמת זו, אפשר יהיה להכניס אותו לשינה שניה - שנת הבוקר. אפשר גם לבצע שינויים באווירה בזמן הבוקר, שהוא לרוב שונה מהלילה ולא ממש מקדם שינה. הסיטו וילונות, השקיטו מעט את הסביבה (לא לחלוטין, בכל זאת, בוקר ולא לילה). שחזרו את טקס השינה של הלילה בקצרה ובתמציתיות.
"בבוקר הוא ישן הרבה, ובצהריים ממש קצת"
אם תינוקכם ישן בבוקר למשך זמן ארוך יחסית ולכן שנת הצהריים שלו קצרה, יכול להיות שזה יגרום לפער גדול בין שנת הצהריים לשנת הלילה, ובערב הוא יהיה מותש ועצבני. ודאו ששנת הלילה שלו איכותית ורציפה, ובבוקר, בדקו האם הקטנצ'יק עדיין צריך שינה מוקדמת יותר (כמו בסעיף הראשון). בשינה זו, הארוכה, אפשר להעיר אותו לאחר שסיים מחזור שינה אחד (לשים לב שלא מעירים לפני שסיים לפחות מחזור שינה אחד, אחרת השינה לא תמלא את תפקידה, והוא לא יקבל את הנדרש לו משינה זו). אם שנת הצהריים של תינוקכם ארוכה מדי, אפשר להיעזר בדרך זו על מנת לקצרה, כדי שלא תפגע בשנת הלילה.
"הילד שלי לא ישן מספיק - מחזורי השינה שלו קצרים"
כפי שנאמר, מחזור שינה של תינוק נע בין 40-60 דקות. אם תינוקכם מתעורר לפני כן, הוא לא סיים את מחזור השינה שלו, ותצטרכו לעזור לו להאריך את משך השינה שלו. איך מאריכים מחזור שינה? כיצד עוזרים לתינוקות שמתעוררים לאחר מחזור שינה אחד, לעבור למחזור השינה הבא? במהלך שלב השינה העמוקה (השלב בו גופו של התינוק אינו פעיל, הוא לא זז, ולא מגיב לגירויים מהסביבה), אפשר לגשת אליו, וללטפו בעדינות, או לגעת נגיעה קלה, עד שתרגישו תנועה כלשהי, למשל, תזוזה של יד, ראש, או עפעוף. ברגע זה עזבו ואפשרו לו לחזור לשנתו. מהלך כזה דורש עדינות, קשב וזהירות, כי אתם לא רוצים להעיר לחלוטין את הפעוט. בנוסף, הוא אורך כשבועיים שלושה, ולעיתים אף יותר. הצלחה בתהליך קשורה לעקביות שלכם, וליכולת שלכם לאתר את שלב השינה בו התינוק נמצא. כחלק מתהליך ההתפתחות, יגיע השלב בו התינוק לא יצטרך לישון במהלך היום, ושנת הלילה תספק אותו. מצב זה אינו אפשרי בחודשים הראשונים לחייו, לכן במידה ותינוקכם אינו ישן במהלך היום סביר להניח שחסרים לו כלים שיעזרו לו לישון. שימו דגש על אופן ההרדמה בלילה, ויישמו את אותה הדרך גם ביום. התאימו את סביבת חדרו למצב שינה, וודאו שכל צרכיו מסופקים (רעב, טיטול רטוב, עייפות יתר, חולי). הכינו אותו לשינה על ידי סדר פעולות קבוע (אותו טקס שינה של הלילה) שמנבא את זמן השינה. כשאתם מתחילים ללמד את התינוק לישון במהלך היום, תוכלו אפילו להרדים אותו על הידיים, בנענוע, בעגלה, במנשא. כל אמצעי כשר ולו רק כדי שיחווה שינה במהלך היום. בהמשך התחילו להוריד את גורמי התלות הללו, וללמד אותו לישון במיטתו לבד באופן הדרגתי ומסודר.
גורמי תלות שונים :
"הוא נרדם רק על הידיים או רק בתוך העגלה בתנועה"
אם תינוקכם אינו מוכן לישון במיטתו ותלוי בגורמים חיצוניים כדי להירדם, סביר שהתלות מתבטאת גם במהלך הלילה וגובשה כבר בחודשים מוקדמים, בעיקר בגלל תשישות שלכם ("אני באפיסת כוחות, ולכן הנחתי אותו לישון במיטתנו", "הוא לא הפסיק לבכות אז לקחתי אותו לטיול באוטו ואז נרדם", "הוא היה חולה ונרדם רק על הציצי, ושם זה נשאר", ועוד). גורם תלות נחשב לכל אמצעי הרדמה חיצוני שבו התינוק תלוי כדי להירדם, שאותו ההורים מאפיינים כבעייתי. לקושי זה ניגש בשתי דרכים: מצד אחד, נלמד את הפעוט שהחדר והמיטה הם מקומות בטוחים ונקשר אותם עם חוויות טובות. מצד השני, נתחיל להוריד את גורמי התלות האחרים, בהדרגה, ובעקביות. ההתנהלות מול הורדת גורמי התלות היא בעיקר קושי של ההורה מול הבכי, התסכול, חוסר האונים, והעייפות. בגלל זה קיימת חשיבות מרובה ביותר להדרגתיות, סבלנות, עקביות ואחידות.

מאת:

סיגל חדד - יועצת שינה ומנחת הורים ברשת עידן ההורות.

מתמחה בגישת האינטליגנציה הרגשית.