האם, מתי וכיצד ניתן להציל את הזוגיות?  
 

פרחי ייעוץ, יועצים צעירים, ואפילו יועצים מנוסים, שואלים לא פעם את 'שאלת מיליון הדולר': האם ניתן בכלל להציל את הזוגיות של השניים שהגיעו להתייעץ?  כל מטפל זוגי שומע מדי פעם את השאלה גם מפי מטופליו: "אתה חושב שיש לנו סיכוי?"

הפרידה סיבות רבות לה: מריבות בלתי נגמרות, אי-הסכמות ערכיות, בגידות, היעדר שיתוף, היעדר שיח, היעדר אינטימיות, והרשימה עוד ארוכה. אך כאמור, פרידה היא עניין מורכב מאוד. נתחיל מבפנים: זוג מגיע אלינו לייעוץ זוגי, ומדווח על מריבות, אי-הסכמות ואי-התאמה לסוגיה. לכאורה אין כל סיבה שהם יישארו יחד. אך כאן עלינו לשאול שאלה פשוטה: מהי מטרתם של בני הזוג?

לעתים בני הזוג, או אחד מהם, מציגים את הפרידה מלכתחילה כמטרת הייעוץ. זוגות כאלה מגיעים אלינו כדי להודיע על הפרידה ולבצע אותה בחלל המוגן של חדר הטיפולים. אך עד מהרה מתברר כי ההכרזה קלה בהרבה מהביצוע. לעתים משימת פירוק החבילה קשה לא פחות מהאתגר של להישאר יחד. במילים אחרות, המחשבה שהפרידה היא הפתרון הקל הינה אשליה בלבד – ועלינו כמטפלים להדגיש זאת בפני בני הזוג! 

אם, לעומת זאת, בני הזוג עצמם מבקשים  למצוא דרך משותפת, ואילו אנו כמטפלים סבורים כי סיכוייהם קלושים, עלינו לזכור כי הדעה שלנו אינה רלוונטית! ואולי אף יותר מכך: במצב כזה חשוב שאנו נפתור עם עצמנו את הקונפליקט המביא אותנו למחשבה שהזוג הזה צריך להיפרד. כל עוד בני הזוג עצמם מעוניינים לקיים חיים משותפים, תפקידנו הוא לתת להם את המקום והזמן לבניית תשתית זוגית נכונה להמשך חייהם יחד.

במקרה כזה, המשימה הראשונה שלנו היא למצוא את נקודות האחיזה של בני הזוג - אותם פרטים, ולו גם זעירים, המשמשים אותם כעוגנים וכחיבורים. עלינו להבין כי עבור הזוג שלפנינו, הפרטים הללו, שנראים לנו אולי זניחים וחלשים, הינם חבל ההצלה של הזוגיות. לאחר שמצאנו את חבלי ההצלה, עלינו להישען עליהם, ולסמוך עליהם שהם חזקים דיים בכדי להוות תשתית ליצירת עוגנים נוספים - כמו הבנות משותפות, יעדים משותפים ועוד. באיזה קצב? שני צעדים לאט יותר מהקצב של הזוג עצמו, עם הרבה רגישות ואינטואיציה אישית. חשוב מאוד שהמטפל יהיה זה שמאפשר שיח בין השניים, ובנייה של הזוגיות מתוך השיח - ולא מי שמציע פתרונות. כל שאלותינו יכוונו את בני הזוג לחשוב יחד, ולמצוא פתרונות משותפים. הנחייתנו תעניק להם הזדמנות ראשונה לחוות יצירה זוגית מתקנת.

לעתים מטרתם של בני הזוג  אינה ברורה. בני זוג במשבר עשויים להכריז בפנינו: "אנחנו על סף גירושין". למעשה, הם מבקשים מאתנו לסייע להם "לעצור את הכרכרה על סף התהום." בני הזוג כבר רואים וחשים את התהום הנפערת לרגליהם. הם חוששים מהנפילה הגדולה שהולכת ומתקרבת, ויודעים לומר שהם צריכים עזרה רגע לפני שישברו את הכלים. מצב זה דומה במידת מה למצב שתיארתי קודם, אך העוגנים שנחפש אינם אלה המחזיקים את בני הזוג יחד, כי אם אלה שהביאו אותם לנסות להציל את הזוגיות. במילים אחרות: מה הם מנסים להציל? ושוב, גם אם העוגן נראה רעוע ביותר, זהו חבל ההצלה.

חבל הצלה נוסף, ובדרך כלל מודע פחות עבור בני הזוג עצמם, הינו עצם העובדה שהשניים הגיעו לייעוץ זוגי. גם אם אחד מבני הזוג ספקן לגבי הצלת הזוגיות, עצם נוכחותו מעידה על רצון ונכונות להתחיל תהליך. יותר מכך: בני הזוג החליטו כבר בבית לפתוח בתהליך של ייעוץ זוגי, משמע הם כבר בתוך התהליך עוד לפני שפנו אלינו. זו כשלעצמה נקודת אחיזה משמעותית ביותר, עדות לכך שהזוג כבר התחיל לעבוד ולהתכוונן לעשייה משותפת.

ולבסוף, שימו לב! לא פעם אנו שומעים את המשפט: "אני פה כי היא/הוא רוצה." זהו משפט מלכודת… מצד אחד, הוא עשוי להעיד כי הדובר הגיע עם בן/בת הזוג כדי לספק את הצד השני וליצור 'שקט תעשייתי', בעוד שבפועל הוא עלול להציב התנגדויות לתהליך. מצד שני, ייתכן שמדובר בספקן שבא לבחון את התהליך, ואת האמון שייווצר בינו לבין היועץ, לפני שיחליט אם להיכנס לתהליך או לא. בשני המצבים נידרש להתמודד עם ההתנגדות ברגישות רבה. אם מדובר בספקן, נברר ונחקור את העוגנים שלו: מה, אם בכלל, הוא היה רוצה להציל בנישואים. ואם, לעומת זאת, יושב לפנינו 'מתנגד', נוכל לברר "ומה אתה רוצה?", ולהמשיך משם…

 

מאת : שחף בן שלום

מרצה בכיר בוגר מכון שינוי בטיפול זוגי ומשפחתי, בעל תואר ראשון בחינוך מיוחד והתמחות בליקויי למידה ותואר שני בייעוץ חינוכי התמחות בשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים .

מעל 20 שנים עוסק בייעוץ חינוכי עם בני נוער, הפרעות קשב וטיפול במשפחות.

מפתח תכנית טיפול ייחודית למצבי משבר אישיים וזוגיים .

בעל ניסיון עשיר בטיפול בזוגות ומשפחות .